פרשנות מדעית ניתנת בסוגריים לאחר כל פסוק.
פרק 1
1 דבר ה' אשר בא אל צפניה בן חושי בן גדליה בן אמורי בן חזקיהו בימי יאשיהו בן עמון מלך יהודה. (צפניה (צפניה) הושפע מכומר יהודי, מהפנט. אולי הנביא השתייך למשפחת המלוכה, זמן "עבודתו" מתחיל במאה ה-7 לפנה"ס. בשלב זה, האשורים הרסו את הממלכה הצפונית, ויהודה נשארה בבדידות, ועצמאותה הייתה רחוקה כעת מלהיות בלתי ניתנת לערעור).
2 אשמיד הכל מעל פני האדמה, אמר ה': (יהוה, בפי הנביא, מאיים להעניש נורא את יהודה וירושלים על חטאיהם).
3 אשמיד אנשים וחיה, אשמיד את ציפורי השמים ואת דגי הים ואת הפיתויים יחד עם הרשעים; אשמיד אנשים מעל פני האדמה, אמר ה'. (יהוה, בפי הנביא, מאיים להעניש נורא את יהודה וירושלים על חטאיהם).
4 ואושיט את ידי על יהודה ועל כל יושבי ירושלים אשמיד מהמקום הזה את שארית הבעל את שם הכהנים והכוהנים (נאבק בפולחנים יריבים. צפניה מכריז כי ישמיד יהוה). "שארית הבעל" ואותם הכוהנים והכוהנים המשרתים אלים פגאניים – כך בדיוק התמודדו הכוהנים של מקדש יהוה בירושלים עם יריביהם בעזרת המלך יאשיהו בשנת 622 לפנה"ס).
5 ואלה המתפללים את צבא השמים על גג הבית, ואלו המתפללים אשר נשבעים בה' ונשבעים במלכם ("צבא שמים" – פולחן לגרמי השמים, כוכבים).
6 והשובים מה' לא חיפשו את ה' ולא חקרו עליו. (יהוה, בפי הנביא, מאיים להעניש נורא את יהודה וירושלים על חטאיהם).
7 שתוק לפני יהוה אלוהים! כי קרוב יום ה': כבר הכין ה' את שחיטת הקרבנות, ומינה למי לקרוא. (בקרוב יהיה "יום יהוה").
8 ויהי ביום זבח ה' אבקר את הנסיכים ואת בני המלך ואת כל המתלבשים בבגדי נכרים; (יהוה, בפי הנביא, מאיים להעניש נורא את יהודה וירושלים על חטאיהם).
9 ביום ההוא אבקר את כל המדלגים על המפתן, הממלאים את בית אדונם באלימות וברמאות. (לסף היה מעמד "קדוש"; בימי קדם נקברו תחתיו קרובי משפחה מתים כדי "להגן" על הבית).
10 וביום ההוא נאמר ה' תהיה זעקה בשער הדגים ואבל בשער השני וחורבן גדול בגבעות. (הבטחה לכל מיני אסונות).
11 ייללו, יושבי תחתית העיר, כי יאבדו כל הסוחרים, ועמוסי הכסף ישמדו. (הבטחה לכל מיני אסונות).
12 ויהי בעת ההיא אחפש את ירושלים במנורה ואעניש את היושבים על משקעם ואומר בלבם: ה' לא עושה טוב ורע. (בכל מקום יש צביעות. למין האנושי מגיע דינו של אלוהים, במיוחד תושבי יהודה וירושלים, שפנו מיהוה, שכחו את אלוהיהם והטילו ספק בכל כוחו).
יג ויהפך הונם לשלל ובתיהם לשממה; יבנו בתים ולא ישבו בהם, ינטעו כרמים ולא ישתו מהם יין. (יהוה ינקום. שליטיהם שואלים מנהגים של אחרים, כשם שחיות צמאות דם שולטות באנשים).